מלא/י פרטים:
          
טיפול ללא תרופות במצב פסיכוטי, בסכיזופרניה
(ובעיות נוספות)

המאמר, שקטעים ממנו מצוטטים בעמוד זה, חשוב בעיני יותר ממה שעשוי להיראות. הוא שופך אור לא רק על גורם מפתח לבעיות נפשיות שלרוב לא חושדים בו, אלא גם על מרכיב קריטי בטיפול נפשי; פסיכולוגי או פסיכיאטרי. המידע הזה יכול לסייע לאותם אנשי מקצוע, שהעובדה שעמדו בדרישות המקצוע לא גזלה מהם את יכולת ההתבוננות. יישומו יביא אותם להצליח במידה ניכרת עם מי שפונה אליהם לקבלת עזרה נפשית (הכותרת, כותרות המשנה, ההדגשות, והגדרות המילים בסוגריים הן שלי, א.ס.)

                                                                                                                                                    
                                        

האם יש מקור ממשי לפסיכוזה? 
...."הפסיכוזה לא נפתרה משום שהיא נלמדה במקום הלא נכון. זוהי ההבחנה הראשונה שעשויה להוביל לפתרון הבעיה. המקור לפסיכוזה נמצא רק לעיתים נדירות באווירה הלא טבעית של מוסד לחולי נפש. משום כך הבעיה לא נפתרה קודם לכן. אחרי הכול, זה לא קרה בתוך המוסד. האדם נשלח לשם אחרי שזה קרה. לכן, המקור לפסיכוזה נמצא, באופן מובן מאליו, מחוץ למוסדות לחולי נפש. יתרה מזאת, מטופל פסיכוטי מסוגל לעיתים רחוקות לשוחח במדויק על חייו בחוץ, לכן המוסד יספק לנו את העדות רק על התוצאות של המקור לפסיכוזה; המקור יהיה במקום אחר."
 
'הפסיכוטי האמיתי'
 
"'הפסיכוטי האמיתי' לא תמיד נמצא במוסד לחולי נפש. מאחורי אותם קירות אפורים אתה מוצא בעיקר את קורבנותיו. '
הפסיכוטי האמיתי' הוא אדם שגורם היסטריה, אפתיה, רעיונות מוטעים, ותגובות של לחץ אצל אחרים. זוהי זהותו של האדם שהוא הגורם לפסיכוזה.

 
 באופן כללי, בלתי אפשרי לעמוד מולו בנוחות. הוא מדבר בהכללות הרחבות ביותר, ונשמע די שפוי, אלא אם כן תקשיב לו בתשומת לב. אז תגלה שהטיעונים שהוא נותן אינם הגיוניים כל כך, אבל שכולם מכוונים לעבר הצורך לרמוס או הצורך להתאכזר כלפי כל אחד או כולם או קבוצות מסוימות או חפצים.
 
'הפסיכוטי האמיתי' הרסני באופן סמוי או גלוי כלפי כל דבר שנחשב בעיני האחרים לטוב או להגון או לכדאי.
 
לעיתים אישיות כזו "מצליחה" בחיים, אולם התוצר הסופי של מעשיה הוא מה שהיית מצפה לו- הרס מוחלט. כמה דוגמאות שראוי לציין היו היטלר ונפוליאון. אפילו היסטוריונים לא היו אמיצים מספיק כדי לטעון ששני האנשים הללו היו לגמרי, לחלוטין ובאופן בלתי ניתן להבנה מנותקים מהמציאות ופעלו ללא מטרה טובה, היגיון או צידוק אחר מאשר אובססיה להרוס, להחריב ולגרום אומללות למיליונים.
 
קשה מאד להבין, כיצד נפוליאון, למשל, הצדיק כניסה למתקפה על רוסיה מאוחר מדי בשנה, מכדי שחייליו יוכלו בכלל לתפקד שם(בשיא החורף האירופאי א.ס.). לשאלה מדוע היטלר היה חייב להשמיד את העם היהודי בגרמניה, כ"צעד חיוני לצורך ההוצאה לפועל של מלחמתו כנגד העולם שמחוץ לגרמניה" אין תשובה אחרת מאשר טירוף.
 
'הפסיכוטי האמיתי' מביא למצב נפשי היסטרי, אפאטי או מוטרף אצל אחרים. הוא או היא עושים זאת מ"המון סיבות טובות", עושים זאת ללא שום סיבה, או אפילו לא מבחינים שהם עושים זאת.
 
הפסיכוטי סוגד (מתייחס בהערצה) להרס, ומתעב פעולות הגיוניות, הגונות או מועילות.
 
למרות שההיסטוריה מציעה לנו שפע של דוגמאות, הם כל כך נפוצים בחברה, שאדם לא צריך לחקור רוצחי המונים כדי לגלותם. התופעה בשום אופן איננה נדירה, ולכל הפחות מאפיינת 2.5 אחוזים מן האוכלוסייה.
 
אדם זה ממלא את המוסדות לחולי נפש בקורבנות, את בתי החולים בחולים ואת בתי הקברות במתים. הסטטיסטיקות של פסיכוזה בחברה לא יפחתו, אלא אם כן סוג זה של אישיות יזוהה בוודאות ויובן.
 
הבעיה הראשונה, שנתקלים בה באיתורו של 'הפסיכוטי האמיתי', היא שכל אחד, שמזהה בעצמו או בעצמה איזשהו דחף הרסני, עשוי להאמין כי הוא או היא פסיכוטיים. זה בהחלט לא המקרה. אחד המאפיינים הוודאיים של 'הפסיכוטי האמיתי' הוא היעדר מוחלט של התבוננות עצמית, חוסר אחריות מוחלט לגבי התוצאות של פעולותיו או פעולותיה, וחוסר רגישות מוחלט לכאב ולסבל של אחרים, שמגיעים יחד עם היגיון שמצדיק את זה לחלוטין, אולם משתמש בטיעונים, שאינם מקובלים על איש מאיתנו.
 
'פסיכוטי אמיתי' לעולם אינו חושד שהוא בלתי שפוי. אתה ואני תהינו רבות אודות שפיותנו, במיוחד היות שאיש לא הצליח להגדיר אותה, אולם הפסיכוטי לעולם אינו עושה זאת.
 
יתרה מכך, הוא לא יעזור לחבר, גם אם חייו יהיו תלויים בכך- הוא יעדיף למות.
 
קשה לאתר אדם זה, משום שבדרך כלל הוא אינו משתולל ועושה סצנות. הוא לעיתים קרובות חסר רגשות לגמרי, אטום לב לחלוטין, ונמצא למראית עין בשליטה מלאה. השליטה, עם זאת, היא רק למראית עין, שכן באדם זה אוחז כוח חזק ממנו בהרבה, וזהו אדם אשר נשלט בצורה מוחלטת. הוא חייב להרוס, ואסור לו לעזור או לסייע בשום דרך. כמעט בלתי אפשרי לטפל באדם כזה, אפילו כאשר מאתרים אותו. הם אינם מגיבים בקלות לטיפול כיוון שרמת האחריות שלהם נמוכה מדי מכדי לחוש תיקווה או אפילו ייאוש לגבי עצמם. לכן הם לעולם אינם מסייעים לאיש מאלה השואפים לעזור להם, ולמעשה, הם בהחלט עשויים לתקוף את כל הרוצים בטובתם, במקום שיאפשרו להם להגיש עזרה."
 
פתרון שפועל הוא הפתרון האמיתי לבעיה גם אם הוא מותקף על ידי "המומחים לנושא":
 
"לפיכך, בנושא הפסיכוזה אנו מוצאים את 'הפסיכוטי האמיתי' ואת קורבנותיו של הפסיכוטי. כל עוד נלמד רק את הסימפטומים של הקורבנות, לא נוכל לגלות את מקור הקושי שלהם.
 
כל תיאוריה טובה רק במידה שבה ניתן להוכיח אותה או במידה שבה היא פועלת. תיאוריות אינן טובות משום שהן מוצאות חן, או משום שהן נאמרות על ידי אדם בעל שם; הן טובות רק אם הן מועילות. השאלה היא האם הן מובילות לפתרון הבעיה?
 
לכן, האם התיאוריה, שהפסיכוטי הוא בדרך כלל לא במוסד, ושהמוסד מכיל בעיקר את קורבנותיו, סוללת את הדרך לפתרון מצב הפסיכוזה? 
 
ייתכן שיאשימו אותי ב"פשטנות" או ב"בורות מוחלטת בנושא" או ב"חוסר ניסיון", אך דבר מאלה לא ישנה את העובדה, שפתרון שפועל הוא הפתרון האמיתי לבעיה."
 
הטיפול בפסיכוזה:
 
"קל לטפל בחלק גדול מאותם אנשים שהם הקורבנות של פסיכוטים אמיתיים. רבים מהם ניתן למצוא במוסדות לחולי נפש, כמו גם במקומות אחרים. שוב קיימת כאן הבעיה של נגישות ושל תקשורת, אולם בתוך מסגרת המגבלות הללו, ניתן לסייע לפסיכוטים מאושפזים."
 
"כל פעולת הריפוי, הנדרשת עבור פסיכוטי מאושפז, שהוא, אחרי הכול, רק הקרבן של 'הפסיכוטי האמיתי', הינה לאתר את 'הפסיכוטי האמיתי' בחייו של אותו אדם. לפעולה זו יש תגובה מאד קסומה."
 
כיצד נאתר את 'הפסיכוטי האמיתי'?
 
"ניתן לראות פעמים רבות ש"משפחות שלמות" יפגינו(יראו) נטיות פסיכוטיות. זוהי הכללה רחבה מדי. במקרה כזה יש לומר: "המשפחה כולה למעט אחד" מפגינה סימנים ברורים מאד של אי שפיות. אותו אחד הוא קרוב לודאי 'הפסיכוטי האמיתי'. אדם זה מבצע ללא הפסק מעשים נתעבים, לעיתים קרובות באופן חשאי, אשר הורסים את הביטחון והמציאות של אלה שסביבו. האחרים מפגינים את ההיסטריה או האפתיה הקשורות בדרך כלל למחלת הפסיכוזה. הם לעולם אינם מאתרים בעצמם את המקור האמיתי לאובססיות ולבלבולים שלהם, אלא אם מישהו עושה זאת עבורם.
 
אם הקרבן מפגין סימפטום (תסמין) כזה או אחר או לא, תלוי במידה רבה במה שנעשה לו. סיווגם של (סימפטומים) אלה אינו קל, ולמעשה אינו מועיל. בכל אחד מהמקרים, כל שנדרש הוא למצוא את מקור האיום ('פסיכוטי אמיתי') שגרם להם להיות כפי שהם."
 
"במוסדות כיום הטיפול בפסיכוטי שונה מזה שהיה קיים ב Bedlam לפני כמה מאות שנים        (מוסד פסיכיאטרי אנגלי  שהיה ידוע באכזריותו) בכך שכיום יש להם מיטות נקיות יותר. אחרת, אין שום הבדל ממשי. במקום שוטים הם משתמשים בחשמל; במקום שלשלאות הם משתמשים בניתוחי מוח שמטילים מום באדם."
 
"הפסיכוטי האמיתי מטפס לעיתים לעמדות רמות בחברה, אך אפילו במקרה כזה ניתן לזהות אותו. אלה שתומכים באמצעים אלימים בתור האמצעים היחידים לפתרון בעיות, כגון תמיכה במלחמה, או אלה שמתנגדים בלהט לארגונים שעוזרים לאחרים, ניתנים לזיהוי בקלות.
 
ובעולם הקטן יותר, כאשר אתה רואה חיוך קר ואדיש לנוכח יגונו של אחר, אתה רואה 'פסיכוטי אמיתי'"...
(ציטוטים נבחרים מתוך מאמר מאת: ל. רון האברד) 
© 2008, כל הזכויות שמורות. ניתנת בזאת תודה מיוחדת לספריית ל. רון האברד על הרשות לפרסם חלקים מהחומרים בעלי זכויות היוצרים של ל.רון האברד.

 
אילן סלומון | טיפול טבעי לנפש, לפני שנוטלים תרופות | 054-5481939 | ilansalom@gmail.com








 
לייבסיטי - בניית אתרים