הפרעת קשב וריכוז שאלות ותשובות
הערה: המושג הפרעת קשב הינו המצאה שנועדה למכור תרופות.
שמי אילן סלומון, אלפי הורים נעזרו בי בשנים האחרונות, ועזרו לילדיהם להצליח בבית הספר בלי ריטלין, קונצרטה וסמים אחרים. להלן כמה שאלות ותשובות שהורים שואלים:
שאלה: אמרו לי שהריטלין 'נשטף' מהגוף. איך אתה אומר שהוא מצטבר בשומן?
תשובה: כל חומר שומני שואף להישאר בסביבה שומנית ולהתרחק ממים. ריטלין הוא חומר שומני, לכן הוא מופרש במהירות מן הדם. אבל כאשר הוא מגיע למוח ולרקמות השומן בגוף, הוא יעדיף להישאר שם מאשר לחזור לדם, ולכן חלקו יישאר ויצטבר. בדיוק כפי שויטמין A וגם ויטמין D, גם ריטלין, וסמים בכלל נוטים להצטבר בשומן עקב היותם שומניים והיות המוח שומני. כאשר אומרים שהריטלין 'נשטף' מתכוונים לדם, ולא לגוף. גם LSD משפיע פתאום על אנשים שנים רבות לאחר הפסקתו רק בגלל השאריות שנותרו במוח.
שאלה: שמעתי שריטלין איננו סם. מדוע אתה מכנה אותו סם?
תשובה: ריטלין מופיע בחוק שנקרא 'פקודת הסמים המסוכנים', בשמו הכימי: 'מתיל פנידאט'. סמים אלה מאוחסנים בכספת של בית המרקחת יחד עם תרופות נרקוטיות (שגורמות לשיכוך כאבים חזקים) כגון מורפין. סמים אלה נמצאים תחת פיקוח עקב נטייה של צרכני סמים להשתמש בהם כתחליף לסמי הרחוב הקשים שהם נוטלים. הוא דומה במבנהו הכימי לאקסטזי, ולמתאמפתאמין (קריסטל), כך שגם אם הנזקים לו פחות גלויים לעין, אי אפשר להתכחש להיותו סם. חפשו 'מתיל פנידאט' בויקיפדיה.
שאלה: אנשים שנוטלים ריטלין אמרו לי שהוא לא גורם לתלות. למה אתה טוען זאת?
תשובה:זה כמובן לא רעיון שלי אלא עובדה שאופיינית לסמים רבים. בעלון התרופה רושם היצרן בעצמו את האזהרה הבאה:
"שימוש ממושך עלול לגרום לתלות ולתופעות פסיכוטיות, לכן אין להשתמש בתרופה זו לעיתים קרובות או תקופה ממושכת...."
מהי תלות? מצב שברגע שמפסיקים את הכדור הבעיות חוזרות. שתלויים בכדור כדי להגיע לרמת התפקוד הרצויה או שרמת התפקוד עם הפסקתו נהיית אף יותר גרועה.
ריטלין (בניגוד לאקמול, שאיננו 'סם מסוכן') ניתן לילדים על בסיס יומיומי למשך שנים.
התנהגות פסיכוטית היא התנהגות לא נשלטת ולא הגיונית, שקשורה גם למצבי רוח קיצוניים.
שאלה: למה אתה אומר שאין בסיס מדעי להפרעת קשב?
תשובה: עיון במחקרים הרבים שבנושא מעידים על שפע של נתונים סותרים, השערות ואי ודאות שמצוטטים ממחקר למחקר. גם החוקרים מודים שזוהי 'הפרעה מורכבת', שיכולה להיגרם בגלל גורמים רבים שפועלים יחדיו, ולכן הילדים שנבחרים לצורך המחקר הם אוסף מגוון של ילדים עם שוני רב ברקע משפחתי, אופי, אינטליגנציה, יכולת למידה וכו'. הכללות מהסוג הזה אינן מדעיות וסופן שהן מפלילות ילדים בריאים על לא עוול בכפם.
אבי הפרעת הקשב הוא פרופ' שבדי בשם גילברג. כאשר ניסו לטעון שהמחקר שלו לוקה בחוסר אמינות מדעית, הגיע הדיון לבית המשפט למדעים, פרופ' גילברג נאשם בביזיון בית הדין לאחר שסירב לאפשר גישה למחקר שלו, ובמקביל שרפו אשתו וכמה מעוזריו את כל 100,000 דפי המחקר. וכך הודח ממשרתו, אולם הפוטנציאל העסקי שבמכירת תרופות למיליוני ילדים בעולם מבטיח את המשך קידומו של הנושא במדיה באמצעות מחקרים ממומנים. ראו קישור לאתר של עיתון מעריב:
מעבר לכל זה, לא נערכת שום בדיקה גנטית או מוחית כדי להוכיח שאכן משהו מבני לקוי אצל הילד ולא חוסר בשלות או כל גורם אחר שניתן לשיפור.
שאלה: אז מה בעצם אתה מציע להורים?
תשובה: להבין שילדים יכולים להשתנות מקצה אל קצה. לא להסכים לשים תווית לא מדעית על ילדיהם על סמך התרשמות של איזשהו הורה, מורה, נוירולוג או פסיכיאטר. עצם התווית הזו, והטיפול התרופתי גורמים לילד להאמין כי משהו פגום אצלו ולא ניתן לשינוי, והוא ידקלם כל חייו שהוא 'כזה', וגם יוכיח לעצמו ולסביבה, במקרים רבים, שאכן הוא מוגבל, חסר יכולת, שונה, 'מפוזר', זה מייאש עבורו גם אם לא יגיד זאת. זוהי נבואה שמגשימה את עצמה.
לא לתת ריטלין לילדים רק בגלל שזה 'מרגיע את המורה', 'מעלה לו את הציונים' או 'עוזר לו להיות כמו כולם'. אלא לברר לאיזו עזרה הוא זקוק ולספק לו בדיוק אותה, לא תחליפים שמבוססים על סמים.
שאלה: איך ההורים יכולים לדעת במה לטפל?
תשובה: מניסיוני אני מציע לבדוק קודם כל שישה מרכיבים ולטפל היטב בכל מרכיב שנוגע לילד. אם עושים זאת ביסודיות, המורים בטוחים שהילד לקח כדור, והילד 'נקי', מצליח ומאושר.
1. האם הילד יצירתי, עליז או אוהב ספורט ופעילות.
(חשוב להבין שבתי הספר מתקשים לאפשר לילדים פעלתנות ברמה שהם זקוקים לה באופן טבעי, ושזה המקור האמיתי לרוב התלונות והקשיים. הוא רוצה לרוץ, במקום זאת הוא צריך לשבת ולא לזוז. אין פגם במוח שלו, זו מסגרת הלימודים ומגבלותיה). אם הוא מתאים לתיאור, ניתן לאמן את הנינוחות ויכולת התקשורת שלו. אלה יביאו אותו להרגיש נוח גם כאשר הוא איננו פעיל (בשעת למידה), וכך לשפר את השליטה שלו במרץ הרב שיש לו.
2. בדיקה אם לילד יש רגישות למגע או לרעשים בסביבה, קשיים חברתיים, או אימפולסיביות שנובעים פשוט מחוסר בשלות וניתנים לשיפור.
גם כאן ניתן לאמץ פיתרון החינוכי שמבוסס על אימון התקשורת והנינוחות של הילד (כמו בסעיף הקודם), במקום לפנות מיד לאמצעים דרסטיים כדוגמת הריטלין.
3. בדיקה אם לילד יש קושי במקצועות מסוימים לעומת הצלחה באחרים. זה מראה שהמוח איננו הבעיה. אלא פשוט אי הבנות במקצועות ספציפיים. זה גורם לו להיות 'מופרע קשב' באותם שיעורים, כי כל אדם שלא מצליח לעקוב אחר הנאמר מתקשה לשבת במקומו לאורך זמן. כדאי לתת לו עזרה במקצועות הללו. כי חוסר הבנה של דברים יכול לגרום לילד גם לשינויים במצב הרוח שלו. בנוסף חיוני לתת לו כלי למידה מדוייקים, שבאמצעותם הלמידה בכל מקצוע תהפוך עבורו למשחק נחמד, והוא יידע לטפל בעצמו בקשיי למידה כאשר הוא נתקל בהם ולא יזדקק עוד לעזרה לימודית בעתיד.
4. בדיקה אם יש מבוגרים או ילדים בסביבתו שמלחיצים אותו (טיפול בסביבה)
לעיתים תמצא מורה שמענישה ומשעה אותו כל יומיים, ילד שגורר אותו לתרבות רעה, לעיתים מישהו מההורים שמשתמש בענישה מוגזמת, כי הוא לא מכיר כלים אחרים. יש לדאוג שלילד תהיה סביבה תומכת שלא מדכאת אותו. עומס הלימודים, האיומים והענישה בבתי הספר יכולים לטלטל ילדים או לערער אותם ולהשפיע מבחינה רגשית על מצב רוחם והתנהגותם. במיוחד אם גם ההורים מצטרפים ללחץ. לעיתים צריך לשוחח עם המורה, לעיתים אין מנוס מלהחליף כיתה, להחליף בית ספר או ללכת ל'קורס הדרכה להורים' בהתאם למה שנתגלה.
5. בדיקה עד כמה הילד לוקח אחריות על עצמו או מאשים אחרים במה שקורה לו.
ילדים לא תמיד רואים איך משהו שהם עשו גורם שוב ושוב לתוצאה לא טובה. הם לא רואים איך התנהגותם מביאה לכך כך ש 'כולם מתנפלים עליהם עם טענות '(ראה סעיף קודם). כדי שיוכלו לראות את הקשר שבין מעשיהם לתוצאות שלהם, הם צריכים ללמוד מהם ערכים ולשם מה הם קיימים. חינוך לערכים כמעט ולא קיים בבתי הספר, המורות עצמן חוטאות לעיתים קרובות בחוסר דוגמא אישית. וגם המבוגרים מבולבלים לחלוטין בקשר לנושא הזה. אז מה הפלא שלילדים רבים יש בלבול וחוסר הבנה גמור בנוגע לאיך להתנהג?
6. לבדוק ולטפל גם בגוף
להקפיד על שינה מספקת ותזונה מאוזנת וטובה.
א. אצל רופא המשפחה: לערוך בדיקות רפואיות יסודיות ולטפל במה שמוצאים.
ב. אצל מרפא טבעי/תזונאי/ הומיאופט:
להתייעץ לגבי תזונה ספציפית. לספק תוספים שונים כגון: אומגה 3, ויטמינים ומינרלים, טיפות צמחים, הומיאופטיה וכו.
ג. אצל מטפלים שונים (רק אם יש צורך):
טיפולי גוף שונים, רכיבה, חוגים להפעלת הגוף וקואורדינציה.
מנסיוני, בדיקה וטיפול בנקודות אלה עשוי לחולל שינוי ניכר. גם אם נטפל ב80% מהבעיה, נוכל למנוע אותו מלצרוך סמים אלה.
אילן סלומון
רוקח יועץ
054-5481939
ilansalom@gmail.com
הילד לא שקט? ריטלין עלול להיות הגורם
מאת: אילן סלומון- רוקח
הילד לא שקט? הסיכוי שיקבל מרשם לריטלין גבוה כיום כפי שלא היה מעולם. אין זה מפתיע. על פי הערכה, כארבעים אחוז מילדי ישראל מקבלים המלצה לעבור אבחון במהלך שהותם במערכת החינוך.
ריטלין הנו סם ממריץ
מה שפחות ידוע הוא כי ריטלין הינו סם ממריץ. ריטלין איננו סם הרגעה. בראש העלון לצרכן המצורף לתרופה כתוב בפירוש כי מדובר ב"סטימולנט"-סם ממריץ.
כיצד ייתכן שסם ממריץ נרשם להרגעת ילדים?
מסתבר שבריכוז גבוה(בבוקר) יש לריטלין השפעה מרסנת, ואילו בריכוז נמוך(לקראת שעות הצהריים) יש לו השפעה מעוררת וממריצה.
למעשה רוב החומרים פועלים כך על מערכת העצבים, זה קשור לדרך פעילותו של המוח. קפה הינו חומר מעורר כאשר שותים כוס אחת, אולם כאשר שותים כמה כוסות ברצף הוא עלול לגרום לכבדות ולצורך לישון. אלכוהול הוא חומר מעורר ומרומם כאשר לוגמים כוסית, אולם מי שמגזים בנטילתו עשוי למצוא עצמו מנמנם על כיסאו או על המדרכה...
אין זה נדיר למצוא אדם שרק התעורר מהרדמה לאחר ניתוח, וכבר הוא מספר בדיחות או מדבר בשטף לא מוסבר. חומר ההרדמה בריכוז הרגיל דיכא את הכרתו של המטופל, אולם כשפחת הריכוז, לא רק שהוא התעורר, אלא שהפך ערני ועליז כילד בשעת משחק.
ריטלין מרסן את הילד בבוקר, לאחר נטילתו, בגלל ריכוזו הגבוה. כאשר ריכוזו פוחת, הוא יתחיל בבת אחת להמריץ אותו. הילד עלול להפוך לפתע לבלתי נשלט, לדבר בשטף, לקום מכיסאו, לקלל, לצאת מן הכיתה ואף לגרום נזק.
איך המורה יודעת שלא נתנו לילד ריטלין היום?
ריטלין הוא חומר שומני, לכן הוא נוטה להצטבר ברקמות השומן. כאשר שוכחים לתת לו את התרופה בבוקר, החומר מתחיל לצאת מרקמות השומן אל הדם ומשם למוח. כיון שריכוזים נמוכים של ריטלין מעוררים, הילד מתנהג כמי שנטל כדור מרץ. אם מדובר בילד שהוא ממילא נמרץ ופעיל, נקבל ילד מומרץ במיוחד. זו הסיבה שכתוב בעלון התרופה כי הריטלין "עלול לגרום להתנהגות פסיכוטית". התנהגות פסיכוטית הינה, אם כן, תגובה צפויה לנטילת סמי מרץ על ידי ילדים.
מציפים את הילד בריטלין כדי שיישאר מרוסן כל היום
לא במקרה רוב תכשירי הריטלין הם תכשירים בריכוזים גבוהים ובשחרור ממושך. אלה משתחררים במשך 8 עד שתים עשרה שעות במקום בארבע שעות. במקום שישפיע רק בבית הספר, מנה נוספת של ריטלין מציפה את דמו של הילד בשעות אחר הצהריים ומנה נוספת משתחררת בשעות הערב. באופן זה הריכוז של הריטלין בדם נשאר גבוה, וכך הילד נשאר מרוסן עד לשעות הלילה. מה קיבלנו? יותר סיכונים ויותר תופעות לוואי. קיבלנו ערנות יתר, ילד שלא רוצה לישון כי הוא מומרץ. ילד שעלול לסבול ממחשבות מתרוצצות, פחדים, כעסים ודמיונות שווא(הכול כתוב בעלון התרופה).
הילד באי שקט? ריטלין עלול להיות הגורם
אומר זאת בצורה ישירה: ריטלין עלול להפוך ילדים ליותר חסרי שקט משהיו לפני נטילתו, בדיוק כמו אלכוהוליסט ששותה כדי להירגע, אבל מדי פעם מתפרץ לפתע באלימות. אני מתנצל אם ההשוואה נראית אכזרית. פשוט בדקו את הילד שלכם, וחפשו תופעות שלא היו קיימות לפני שהתחיל ליטול אותו. שימו לב:
בעדכון של הFDA לעלוני הריטלין והקונצרטה ב-2007 נוספו האזהרות הבאות:
- הופעת בעיות התנהגות וחשיבה שלא היו קיימות קודם או החמרת הקיימות.
- הופעת מצבי רוח קיצוניים (הפרעה ביפולרית) שלא היו קיימים קודם או החמרת הקיימים.
- הופעת התנהגות תוקפנית ועוינות שלא היו קיימות קודם או החמרה בקיימות.
- תופעות פסיכוטיות חדשות (כגון: שמיעת קולות, דמיונות שווא או אמונה בדברים תמוהים) או תופעות מאניות (מחשבות גדלות או פעלתנות יתר חריפה) שלא היו קיימות קודם.
אל תשכחו, ריטלין ניתן לילד על בסיס יומיומי למשך שנים.
הפסיכיאטרים גרמו לנו להאמין שריטלין יספק למערכת החינוך שקט שיאפשר למידה. איש לא הזהיר את המורים וההורים מפני התוהו ובוהו שתגרום הצפת בתי הספר שלנו בסמים ממריצים. מספיק שילד פעלתן מפספס יום אחד של נטילת ריטלין כדי לגרום לו להיות מומרץ ובלתי נשלט. מספיק שילד אחר יקבל מחצית מהמינון שנרשם לו כדי שיהפוך למומרץ. מספיק שהורה יחליט להפחית את המינון על דעת עצמו כדי שכל הכיתה תופרע על ידי ילד המתנהג כפסיכוטי. מה הפלא שאנשי חינוך מסורים מוצאים עצמם מסוכסכים ללא הצדקה עם הורים בעלי כוונות טובות.
השאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו היא: "מי מרוויח מזה?", והתשובה לכך היא: האנשים שמאבחנים את הילדים שלנו, בעלי מכוני האבחון.
למידע נוסף,
אילן סלומון
רוקח
ilansalom@gmail.com
054-5481939
