להיות יותר שמח
האדם סופג בחייו חבלות, טראומות ואבדנים רבים. אלה מצטברים, מכבידים עליו, ומפחיתים בהדרגה את כוח החיים שלו, את המרץ, השמחה, הריכוז וההתמדה. העומס הנפשי הזה מכביד גם על הגוף, ובהדרגה מתחילים להופיע גם כאבים שונים, ומחלות שלא היו קיימות קודם.
ישנה דרך מעשית "לפרוק החוצה" את כל המטען הכבד הזה, ולחזור ולהרגיש שמח, שלו ואופטימי. ישנה דרך להקל על הכאבים הגופניים והמחלות, שנובעים מהעומס הנפשי המצטבר.
מה מכביד עליך ברגע זה (טיפול בבעיות ההווה)?
כאשר האדם עמוס מאד ונתון ללחצים של החיים, הכרחי להפחית לחצים אלה תחילה. עושים זאת באמצעות זיהוי מקורותיהם, טיפול בעיניינים פתוחים, והכנסת יותר סדר לחייו העכשויים.
לדוגמא: אם לאדם קשיים כלכליים, מריבות במקום העבודה, הוא מגזים בשתיית אלכוהול או עסוק בלהסתיר עניינים מבת זוגו, עניינים אלה יצטרכו להיות מטופלים תחילה.
הקלה יעילה של הנטל העכשווי הזה יכולה לקצר מאד את משך הטיפול.
הפסיכיאטר משכנע את המטופל שלא להסתכל על אזורים אלה, שממילא נראים לו חסרי פיתרון, ובאמצעות מתן תרופות פסיכיאטריות, מרדים את המודעות, לא פותר את הבעיות האמיתיות, ואף מפחית את יכולתו של המטופל לפתור אותן בעתיד.
טיפול בנפש במקביל לתזונה לנפש
אינספור מחקרים מראים שעומס נפשי יוצר חוסרים תזונתיים ספציפיים (ראה: "תזונה לנפש"), במיוחד כאלה שקשורים לייצור של מוליכים עצביים במוח.
ידוע גם שחוסרים בויטמינים ומינרלים יכולים להוביל לשורה ארוכה של מחלות נפשיות ועצביות.
הזנת המוח בחלבונים, ויטמינים ומינרלים מתאימים יכולה לייצב את האדם מאד, וכך לסייע לטיפול להשיג תוצאות מרהיבות ויציבות.
הפסיכולוגיה איכזבה!
הפסיכולוגיה, שמחשיבה עצמה ל"מדע" התפצלה לגישות שונות, במקום לאחד כוחות ולהציע דרך אחת מוסכמת, יעילה ומהירה לשחרור המטען הרגשי הזה.
פסיכולוגים רבים כיום (לא כולם):
1. ממליצים בעצמם ליטול תרופות נגד דיכאון במקביל לפגישות הטיפול. זה רק מראה כמה הם עצמם לא בטוחים בכלים שלהם. בנוסף, ניהול שיחות עם מטופל שנתון להשפעת סמים דומה יותר להיפנוזה, כיון שנותנים לו "עצות" בשעה שרמת ההכרה שלו מופחתת.
2. משוכנעים ש"מצבי רוח הם גנטיים". ואם זה אכן כך, מדוע הם מנהלים שיחות בכלל?
3. נותנים "עצות" למטופל או "מנתחים" אותו, במקום להביא אותו להבין בעצמו.
4. מפסיקים אותו "באמצע", בעודו שקוע בנושא, כיון ש"תם הזמן" במקום להתאים את משך הפגישה למה שמתרחש בה.
5. לא מתערבים בדרך ניהול החיים שלו: אם הוא בוגד בבת זוגו, גונב מהבוס או מעשן סמים הם לא מקשרים זאת למצבו, אלא נוקטים בגישה ליברלית של "תעשה מה שעושה לך טוב".
6. גוררים את הטיפול על פני שנים.
7. מציפים רגשות וטראומות מבלי לפרוק אותם, ובכך גורמים לייאוש מהטיפול ופנייה לפסיכיאטר.
כיצד הטיפול נעשה?
לאחר בירור יסודי אני מצייר מפה של חייו של האדם עם כל האירועים שהשפיעו עליו לרעה.
אנחנו עוברים על האירועים הללו ופורקים מהם את המטען הרגשי שיושב עליהם.
כל פריקת מטען שכזו נעשית עד להקלה. לעיתים המאורעות מסודרים כמו בשרשרת של מאורעות דומים (לדוגמא: ריבים עם אמא), ואז אנחנו צועדים עליהם עד לתחילת השרשרת ואז מתרחשת ההקלה.
עם כל הקלה שמתרחשת נוצר שיפור ברמת השימחה של האדם, וכאבים שונים שסבל מהם נעלמים.
מטענים רגשיים כבדים מתחילים להיווצר עוד בשנות הילדות, כשהיינו חסרי אונים וחסרי ישע,
לכן שחרור רגשי חייב לכלול גם היזכרות ברגעים מוקדמים בחיים, ואף בילדות המוקדמת ביותר.
כדי שמטען רגשי יוכל להשתחרר האדם צריך להרגיש מאד בטוח, ולדעת שהמטפל לא יפריע לו, בשעה שיעז לפתוח את תיבת הפנדורה, שמכילה את הרגעים הקשים ביותר בחייו.
ואם זה נעשה נכון, זה נגמר בתרועת חצוצרות ובהקלה רבה!!
אילן סלומון
יועץ, מטפל ורוקח,
054-5481939
