להצליח ללא חרדת בחינות/אילן סלומון
חרדת הבחינות חושפת שגיאה חינוכית גסה שנוגעת לכל תלמיד
איזה תלמיד לא מרגיש חוסר ביטחון כאשר תלמידים אחרים בכיתה משתתפים בהתלהבות, או מקבלים ציון גבוה ממנו במבחן.
בתי הספר שלנו בנויים באופן מאד תחרותי: הילדים צריכים להתחרות כל הזמן בשלושים תלמידים ויותר כדי להיחשב "חכמים" או "מצליחים".
הם לא הבינו מושג כלשהו, המורה ממשיכה בחומר, והם צוברים פער. ברגע שהתחרות מול האחרים נראית חסרת סיכוי, הם מאבדים עניין במשחק שנקרא: "בית ספר". מה הפלא שהורים צריכים לעיתים להילחם בילדים כדי ש"ישקיעו" בלימודים.
חרדת בחינות מוצדקת
הגורם הכי מייאש בבית הספר הוא שהמבחן הוא חד פעמי וגורלי. אם הילד קיבל 55 במבחן, הוא ייחשב תלמיד "חלש" או שאולי יש לו "ליקוי למידה". נדיר שיקבל אפשרות לעבור מבחן חוזר. הציון ה"גורלי" הזה עובר ישר לתעודה, והילד מרגיש כישלון, בושה, נחיתות, אכזבה, ולעיתים ייאוש וכניעה. מה הפלא שכל כך הרבה תלמידים סובלים מה שקרוי: חרדת בחינות. (הפיתרון של לתת לילד הקלות איננו קשור לחינוך אלא ל"עבודה סוציאלית", כיון שזו הודאה באבחנה המכפישה של ליקוי למידה. רק מבחן חוזר רגיל יכול, אם כן, להיות פיתרון חינוכי בר תוקף במערכת שנחשבת חינוכית).
כאשר תלמיד נהיגה נכשל בטסט הוא מקבל "מבחנים חוזרים" עד שהוא מצליח בו. לשום נהג בכביש אין שלט על הרכב שאומר: "נהג בינוני" או "עבר בטסט רביעי". הטסט לא נועד לתת ציונים לנהג אלא רק לבדוק אם השיג כבר את המיומנות הנדרשת.
על בתי הספר לאמץ את אותה מדיניות, ולספק מבחנים חוזרים לכל תלמיד כל עוד הציון נמוך מ-80. זהו שינוי פשוט, לא קשה ליישום, וחיוני לבריאותם הנפשית של ילדינו:
1. התלמיד לא יתחרה באחרים אלא רק בעצמו (כי יקבל 80 ומעלה בכל מקרה).
2. התלמיד יגלה שוב ושוב שהוא יכול להבין כל נושא ולהצליח, ולכן יאמין בעצמו, ולא יחוש חרדת בחינות.
3. התלמיד ייאלץ להשלים כל חומר שהחסיר, ולכן לא יוכל לצבור פערים גדולים בשום מקצוע. כך, החומר לעולם לא יהיה לגמרי בלתי מובן או לגמרי משעמם.
4. התלמיד יקבל תמיד תעודה טובה שהשיג בעצמו ויהיה גאה בה, ולכן לעולם לא יחשיב עצמו לכישלון, לא יתייאש, ולא יוותר בקלות.
5. התלמיד לא יהיה עסוק ב"מה אחרים חושבים עלי?" או "האם אני טוב או לא" (ספקות), אלא יתרכז רק בלהבין את החומר כדי להצליח במבחן הבא.
6. כולם יוכלו להתקבל ללימודים גבוהים ללא מבחן פסיכומטרי סלקטיבי וללא ריטלין, כי לא תהיה חשיבות עוד לציונים, אלא רק להשגת תעודת הגמר.
מסקנה:
עמוד על זכותם של ילדיך לקבל מבחנים חוזרים עוד מראשית דרכם בבית הספר. אתה תקבל ילדים גאים, שבוטחים בעצמם וביכולותיהם, מורים גאים, וסוף פסוק למכלאות החינוך המיוחד, התחנה האחרונה להמוני תלמידים שהשיטה הרווחת הצליחה לייאש, והפכה אותם למורדים, כיון ש"הוכיחה" להם שהם חסרי יכולת, לקויים ומוגבלים ברגעים הגורליים של המבחן.
אנחנו זכאים לספק לילדינו מסגרת בטוחה שתמנע מהם לחוש חרדת בחינות וחרדה בכלל.
