פוסט טראומה מסמים או תרופות נגד דיכאון
פוסט= אחרי, לאחר
פוסט טראומה=תגובה מאוחרת, מעין קריסה נפשית, שמתרחשת מיד אחרי, או הרבה אחרי טראומה.
השימוש במונח פוסט טראומה נפוץ מאד כיום בקרב רופאים ופסיכיאטרים. תצפית על אנשים שעוברים טראומה, גופנית או נפשית, כגון תאונת דרכים, פציעה בקרב, לידה, אובדן של אדם קרוב וכו', מראה כי במהלך האירוע, וגם לאחר שהסתיים, האדם מתפקד בקור רוח ובאיפוק יחסי, אולם כמה חודשים לאחר מכן הוא מקבל התקף של חרדה/ פאניקה, תחושת נמלים על הגוף, דופק מהיר, זיעה קרה ולעיתים מובהל לחדר המיון. האבחנה שתירשם לו, ברוב המקרים, תהיה "פוסט טראומה", לאור העובדה שלא הייתה שום סיבה מיידית נראית לעין למה שקרה.
ישנן הרבה תיאוריות פסיכולוגיות ורפואיות, שמנסות להסביר את תופעת התגובה המאוחרת הזו, ובמדע הרפואה אין לה הסבר חד משביע רצון עדיין.
בשנים האחרונות נתתי ייעוץ לאנשים רבים שנטלו סמים, אלכוהול או תרופות פסיכיאטריות, ועזרתי לרבים להפחית את מינוני התרופות או להיגמל מהן לחלוטין (בתיאום עם הרופא). בשנים אלה נתקלתי שוב ושוב באנשים שנטלו סמים במשך תקופה, החליטו להפסיק ליטול אותם, ולאחר תקופה ארוכה יחסית התרחשה אצלם תופעה שדומה לחלוטין לפוסט טראומה: קריסה נפשית, התקף חרדה, התקף פאניקה, ולעיתים גם התקף פסיכוטי שמעולם לא התרחש קודם לכן.
אצל כולם לא היה הסבר מיידי או נראה לעין לתופעה.
זה נכון שלעיתים אנשים נוטלים סמים בעקבות טראומה, ואז קשה יותר לומר בוודאות אם תופעת הקריסה הנפשית קרתה עקב הטראומה, או בגלל הסמים.
כאשר הורים מתקשרים אלי ומספרים שבנם קיבל התקף פסיכוטי, אני תמיד מחפש אם עבר טראומה בשנים האחרונות או אם היה צרכן קבוע של גראס (קנאביס) או סמים אחרים.
הגראס ה"רפואי" הוא אותו גראס שאחראי להפיכתם של אלפי צעירים בארץ לנכים בנפש. כמו כל סם הוא נותן הקלה נפלאה בטווח הקצר, וקריסה נפשית רועמת, פוסט טראומה, דווקא כאשר אותו צעיר החליט להפסיק, וכבר היה בטוח שתקופת הסמים שלו היא רק נחלת העבר. הכותרת השקרית "רפואי" (הוא לא מרפא דבר) אינה משנה את היותו רוצח נשמות שקט וערמומי.
זה לא מקרה שראשי העולם התחתון הם אלה שאחראים להפצה המאסיבית של סמים בארץ. איזה מוצר היית מצפה לקבל מאנשים חסרי מצפון?
השבוע שמעתי פסיכיאטר אומר שצריך לשים "פרוזק" במי השתייה. כעת, כאשר הפסיכיאטרים קיבלו את האחריות "לפקח" על הגראס הרפואי, כדאי להבטיח שלילדינו תהיה הבנה מלאה על הנזק ארוך הטווח של סם זה, לפני שילכו שולל אחר מסעות ההסברה המגמתיים והמסולפים שבכלי התקשורת.
פוסט טראומה אורבת, אם כן, גם לאנשים שצרכו תרופות נגד דיכאון.
על פי תצפיותיי נראה שישנם ארבעה שלבים שונים שמתרחשים לאחר שימוש בתרופות נגד דיכאון (כגון: ציפרלקס או פרוזק).
1. תופעות גמילה מיידיות.
2. חזרה הדרגתית של תסמיני הדיכאון שהיו לפני נטילת התרופה.
3. הופעת תסמינים חמורים יותר מאלה שהיו קיימים לפני נטילת התרופות ותסמינים חדשים שלא היו קיימים קודם (החמרה שהתרופות עצמן גרמו, עקב הצטברות בתאי השומן כנראה)
4. פוסט טראומה: קריסה נפשית פתאומית או הדרגתית, חרדה, פאניקה ולעיתים אף התקף פסיכוטי (בהתאם לחומרת הטראומה או לכמות הסמים האלכוהול או התרופות שניטלו עד כה).
מסקנות מעשיות:
1. אין כמו הימנעות מסמים ומניעת אחרים מליטול אותם: הסברה יעילה בנוגע לנזקי הסמים ואכיפת החוקים האוסרים על שימוש וסחר בהם יכולים להציל חיים.
(אני תומך בקורס הכנה לפני נסיעה לדרום אמריקה או להודו, או לפני השחרור מהצבא, שבו יחויבו צעירים לצפות בסרט שסוקר את מאות הטרגדיות של צעירים יפים ומוכשרים שנשמתם נמחקה בשנים שלאחר תום המסע או במהלכו עקב צריכת גראס או סמי הזייה).
2. לאפשר לכל טיפול טבעי בנפש (שאינו כרוך במתן תרופות) כולל כל שיטת פסיכותרפיה תקפה להיות זמינים לציבור ולהיכנס לקופות החולים גם לשם תחזוקה, ולפני שמגיעים למצבי משבר חמורים.
3. אם שיטות טבעיות אינן מספקות, יש לפנות לטיפולים תרופתיים קצרי טווח בשילוב עם אמצעי התמיכה הטבעיים שלעיל.
4. לחייב את הפסיכיאטרים עצמם, אלה שמספקים כל כך הרבה סמים תרופתיים, להשתלם וללמוד כלים חלופיים וטבעיים לטיפול בנפש.
5. לחקור פסיכיאטרים שמטפלים בשיטת ה"זבנג": רושמים "קוקטיילים" של חמש תרופות שונות ביחד, או מציעים אותם למאזינים במהלך תכניות רדיו בחשד להתרשלות מקצועית בנסיבות מחמירות.
אילן סלומון
יועץ, מטפל ורוקח
ilansalom@gmail.com
054-5481939
