גמילה מקנביס רפואי. גמילה מתרופות חזקות לכאבים 

             הטרגדיה עם משככי הכאבים והקנאביס הרפואי היא
שהם גורמים בהדרגה דווקא להחמרת הכאבים. כך נוצרת תלות. כך נוצרת התמכרות.


בתקופה שבה הגראס הרפואי מוצג לציבור כפיתרון פלאים, ורשימת הבעיות שעבורן מתירים את חלוקתו רק הולכת ומתרחבת, קיים שקט מפתיע דווקא מכיוון חברות התרופות. שהרי לכאורה היינו מצפים שהקנאביס יתחרה בתעשיית התרופות. בפועל, הקנאביס הרפואי הוא דרך נוספת להעלות אנשים על דרך ללא מוצא שבהמשכה רבים מהמשתמשים בו עוד יגיעו ליטול תרופות פסיכיאטריות, זה יקרה ברגע שירצו להיגמל מהשימוש בו. המציאו לזה גם שם: תחלואה כפולה.

הטיפול הכושל של המערכת הרפואית בקנאביס הרפואי זהה למה שקרה עם הריטלין. זה התחיל בלרשום אותו למי שמתקשה להישאר עירני ביום, אחר כך הכניסו אותו לשימוש אצל כל ילד שלא מתנהג כפי שמצפים ממנו ("הפרעת קשב"). אולם בסופו של דבר ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית התירה את השימוש בו לכל מי שרוצה "לשפר את איכות חייו", לא רק למי שסובל מבעייה כלשהי. כלומר ששום אבחנה רפואית איננה דרושה כדי לקבל את הסם. הרופא הופך לסוחר סמים. ניטלה ממנו כל יכולת לעצור את השימוש בהם לרעה. זה בדיוק המסלול שיעבור הקנאביס הרפואי: לגליזציה מלאה של מריחואנה באמצעות גוף רפואי פוליטי. כשזה יקרה ניתקל בהמוני אנשים שמחוסר ידע ילכו שולל אחר התעמולה הזו. בהמשך אסביר מדוע איש מתוך המערכת לא יוכל לעזור להם להיגמל ממנו.

רוב האנשים שצורכים קנאביס רפואי לשיכוך כאבים או משככי כאבים חזקים אחרים לא מצליחים להפסיק אותם בכוחות עצמם. בהמשך הם יגידו שהחומרים האלה מצילים להם את החיים. זה מאד נכון, שכן כאשר אתה מכור, ועובר ייסורי גמילה כה קשים בשעה שאתה מנסה להפסיק, אתה חווה "הצלת חיים" כאשר מביאים לך עוד "מנה".

גראס רפואי-כרטיס בכיוון אחד
לרוב האנשים שמתחילים לצרוך קנביס רפואי (מריחואנה רפואית) לא מספרים שמדובר בסוג של "כרטיס לכיוון אחד". בכל פעם שהם מפסיקים, מופיעים "כאבי גמילה", שהם פשוט החמרה של אותם כאבים שבגללם התחילו לצרוך את הקנאביס (למשל מישהו שנוטל קנאביס רפואי למיגרנה ומחליט להפסיק, ומקבל בהדרגה כאבי ראש חריפים יותר מאשר אי פעם חווה). הם בטוחים שקיימת סיבה אחרת לכך שהכאבים שלהם התחזקו או שתדירותם עלתה, ואינם מבינים, שרגישות יתר לכאב היא תופעת הלואי הראשונה שהגראס הרפואי ומשככי כאבים חזקים גורמים.

אינני חושב או מנסה לומר שאין לעיתים הצדקה להשתמש במשככי כאבים, אני רק טוען שנדרשת זהירות עצומה בנוגע לסוג המשכך, המינון שלו ומשך הטיפול. ברור גם שתרופות כאלה חייבות להינתן רק לאחר מיצוי אלטרנטיבות לטיפול בכאבים מהרפואה המשלימה: אפילו מריחה תמימה של שמן מנטה או משחה המכילה פלפל שחור על מפרק כואב יכולה לעיתים לחסוך מעגל התמכרות מייסר ואינסופי, שגורמות תרופות נרקוטיות ממכרות ממשפחת המורפין או קנאביס רפואי, שאחרי תקופה מסויימת מאבדים מהשפעתם, ומותירים אנשים שבורים ואומללים בתוך גהינום מוחלט.
לכן :
ברמת החברה כולה, הגברת זמינותם של משככי כאבים (כולל הגראס הרפואי) ואזהרות לא מספיקות באשר לסכנות שבשימוש בהם, תהפוך המוני אנשים לצרכני "סמים" לכל החיים (עם הכנסה שמנה מובטחת מכל לקוח שבתמימותו ירצה "רק לנסות").

המשמעות הכוללת של צריכת סמים קבועה על ידי ציבור רחב: יותר תאונות, יותר מחלות, יותר פשיעה, יותר מעמסה על רשויות הרווחה, פחות עבודה יצרנית, פחות הכנסות ממיסים, הכבדת נטל המיסים על מי שלא נוטל סמים כדי לשרת אוכלוסיות נזקקות הולכות וגדלות.

מה הסיכוי להיגמל מקנביס רפואי ותרופות חזקות לשיכוך כאבים?
מי שרוצה להיגמל מגראס רפואי וממשככי כאבים צריך להבין שככל שנטל אותם זמן רב יותר, סיכויי הגמילה שלו פוחתים במידה רבה.
אני מצטער שעלי לומר זאת, אבל למדתי את זה מנסיוני האישי. זה רק מחדד את חומרת הפשע של מי מהממסד שהמליץ או איפשר לנו את הגישה לתרופות חזקות וקנאביס רפואי בהבטיחו "גן עדן עלי אדמות". הייתי שמח לראות כמה תביעות משפטיות כנגד אנשי מקצוע שלא הזהירו מפני ההתמכרות הקשה הזו, ושלא עשו מאמץ מספק להזהיר ולהמעיט במינון ובתדירות הטיפול כדי שלא תתפתחנה תלות או התמכרות קשה לסמים האלה.

אזהרה: מרכזי גמילה פסיכיאטריים!
ברוב מחלט של מרכזי הגמילה מסמים בארץ לא מבצעים כלל גמילה אמיתית אלא מספקים תרופות פסיכיאטריות שרובן ממכרות לא פחות, ועוד טוענים שהאדם נגמל מהסמים. זוהי כמובן תרמית מקצועית, שמקורה במדריך הפסיכיאטרי ה-DSM  שמגדיר צריכת סמים כהפרעה פסיכיאטרית, ולכן מצדיק "טיפול תרופתי" לאנשים שסובלים מה"הפרעה" הזו. כך נוכל למצוא גם מחלקות פסיכיאטריות לטיפול ב"תחלואה כפולה" (סמים וגם תרופות פסיכיאטריות), שבפועל מאכלסות אנשים שמעדיפים לצרוך "סמי רחוב" כמו קנאביס "לא רפואי", במקום ליטול את ה"תרופות" (הפסיכיאטריות או משככות הכאבים) שלהם.

כיצד נגמלים מקנאביס רפואי ותרופות משככות כאבים?
גמילה איננה כוללת רק את מה שאתה צריך לבלוע במקום הסם שהתמכרת אליו. יש חשיבות רבה לפעילות שנעשית במהלך הגמילה ולטיפול בגוף וגם בנפש המיוסרת. 
אדל דייויס, אחת התזונאיות פורצות הדרך בשנות החמישים בארצות הברית, הבחינה שסמים וגם אלכוהול שודדים מן הגוף ויטמינים ומינרלים. מדובר על חוסרים במערכת העצבים ולאו דווקא כאלה שניתן למדוד בדם, גם בהתחשב בכך שחלק ניכר מהם כלל איננו נמדד בבדיקות שגרתיות. לכן:
אחד הכלים המשמעותיים בגמילה מקנאביס ומשככי כאבים הוא השימוש במינונים גבוהים של ויטמינים ומינרלים שמספקים למערכת העצבים את כל מה שהפסידה בגלל העומס שעברה, ומאפשרת לה לפעול באופן מיטבי.

הכלי השני הוא שימוש בתמיסה צלולה של סידן ומגנזיום כמה פעמים ביום, אשר מספקת כמות משמעותית של סידן ומגנזיום מומסים שחודרים במהירות לתוך מערכת העצבים ומשרים השפעה מרגיעה עמוקה על האדם שנגמל מבלי לגרום לשום תלות.

הכלי השלישי החיוני הינו טיפולי גוף שמסייעים להתגבר על כאבי הגמילה. השילוב של שלושת המרכיבים הללו נותן חריץ הזדמנויות שמאפשר הארכת משך הזמן שבו הנגמל לא נטל עדיין מנה נוספת מין החומר הממכר, והוא עדיין מחזיק מעמד ולא מתמוטט, וכך הגמילה מתקדמת.
כאמור השימוש בטיפולי מגע שונים, הליכות, ספורט, וכן סביבה שקטה ונעדרת ציניות, מהווים כלי עזר מצויינים במסע הגמילה הזה.

אנא הפיצו את המידע הזה כדי שהציבור הרחב והבלתי מקצועי יוכל להבינו, וכך להגן על עצמו.

לייעוץ ועזרה נוספת:
אילן סלומון

מטפל ורוקח
0545481939