מלא/י פרטים:
          
רוקח מזהיר: כיצד מעודדים סטודנטים לצרוך ריטלין?
(כיצד להצליח בלימודים בלי 'לדפוק את המוח'?)


 
 שמי אילן סלומון, אני רוקח בהכשרתי, בוגר האוניברסיטה העברית, אך גם בעל הכשרה מעשית מקיפה בתחום של למידה וחינוך שקיבלתי בארה"ב. באמצעות מאמרים, ובהתנדבות, הזהרתי בשנים האחרונות אלפי הורים מפני הסכנות שבריטלין, והדרכתי אותם כיצד לפתור את הקשיים ללא תרופות, כך קיבלתי גם פניות רבות מסטודנטים צעירים ומבוגרים.
 ה'ריטלין' מוכר כבר שנים כ'ספיד', כדור מרץ, 'סם מסוכן' על פי הגדרת החוק, שמאוחסן, לכן, בכספת של בית המרקחת. תחת קמפיין 'מדעי' לכאורה, הוא מוצג כחומר שמשלים חסרים במוח, אולם זוהי תרמית שמנצלת את חוסר הידע והתמימות של הציבור. זה כמו לומר שהחשיש עושה טוב כי הוא משלים חסרים במוח. שום כמות של אלכוהול, סמים או כדורי הרגעה לא באמת פותרת את בעיות החיים. אם המרצה מדבר מהר מדי, רוב הסטודנטים ירגישו לא מרוכזים, מתוסכלים ולחוצים. אם מישהו עבר ילדות קשה, זו לא גנטיקה, זו ההשפעה המצטברת של הטראומות שעבר. אם אני לא מרוכז בשיעור אזרחות, אבל מרוכז במתמטיקה, לא המוח הוא הגורם, אלא חוסר הבנה של החומר. כמו כל סם פסיכיאטרי, או סם שומני אחר, גם ריטלין מצטבר בחלקו ברקמות השומן ובמוח. לאחר שהשפעתו פגה מופיעים תלות, עצבנות, דיכאון, עייפות ולעיתים צורך גובר בהגדלת המינון. 
 האם שאלתם את עצמכם מדוע פסיכיאטרים מופיעים בשנים האחרונות בכל אמצעי התקשורת הגדולים בארץ, ומטפטפים מדי שבוע לציבור את הרעיון שיש לנו בעיה במוח, שריטלין איננו סם, שצריך להשתמש בריטלין כל החיים, ושחשוב ליטול אותו במינונים גבוהים מספיק. מסתבר, שבמקביל, נוכל למצוא את שמם מתנוסס על עלוני ההסברה המאוירים בצבעים של התרופות, או מעבירים הרצאות לאנשי מקצוע מטעם יצרניות התרופות, וכמובן שנגלה שמשרד הבריאות הפך לשותף מלא לתכנית השיווקית שהם מקדמים: קמפיין מכירות נרחב לריטלין, הכשרה מקוצרת של 5 ימים לכל רופא שרוצה לבצע אבחונים, וכל זה כדי להגיע לכמה שיותר ילדים בארץ, עם הפיתרון המשתלם ביותר לקופת המדינה, והמזיק ביותר עבור הילדים.
אין לי התנגדות עקרונית לרפואה אמיתית! אני מסביר זאת בתחתית המאמר.
 
המדע בשירות הסטודנט? לא בטוח!
כל מי שמתמצא במחקרים הרבים שקשורים לתרופות, יכול לראות בקלות שחברות בינלאומיות משקיעות כספים במימון מחקרים, שינסו לפגוע בכל אמצעי לא תרופתי לשיפור הבריאות, כדי לקדם את הסחורה שלהם, לשכנע את הציבור שאיננה מזיקה, וכך להגדיל את השוק.
מזה עשרות שנים שכספים אלה הם שאחראים לקביעת סדר היום המחקרי במוסדות האקדמיים המרכזיים בעולם המערבי. זו הסיבה לכך שיש כל כך הרבה מחקרים רפואיים סותרים בכלי התקשורת. מלחמת שיווק. שום קשר למדע.
ה'מדע' של היום כבר כמעט לא עוסק בתגליות, שיועילו לאדם הפשוט. הוא הפך לדרך לעשות כסף באמצעות מחקרים, שנועדו לקדם מכירות. בפעם הבאה שמישהו מצטט לך מחקר מדעי, בדוק מי שילם עבורו! הגיון פשוט מראה שאין הצדקה 'להאמין' לכל דבר יוצא דופן ש 'מדענים טוענים'. הכותרת הגדולה בעיתון תהיה, כמעט תמיד, ניסוח מוגזם של השערות בלבד, כפי שיתברר מקריאת האותיות הקטנות.
קשרים כספיים הדוקים נחשפו בשנים האחרונות בין כותבי 'מדריך ההפרעות הפסיכיאטריות'- הDSM, לבין חברות התרופות. הפסיכיאטריה, עם כל הגדרה חדשה שהיא מפרסמת, כמו 'הפרעת קשב וריכוז', פותחת את הדלת עבור חברות התרופות, ומשכנעת בכך עוד ועוד אוכלוסיות נוספות בחברה לצרוך סמים אלה או אחרים, ולשלם בגופם ובנפשם את מחיר הנזקים שלהם.
 
עם מה מתמודדים הסטודנטים?
 סטודנטים מגיעים לאוניברסיטה ולמכללה לאחר שבבית הספר:
 א.     גרמו להם להרגיש, שיש מקצועות, שלעולם לא יצליחו בהם.
ב.     שכנעו רבים, שלמידה כרוכה בסבל.
ג.       דרשו מהם, אבל לא באמת לימדו אותם ללמוד.
 המערכת האקדמית הורידה מעצמה לחלוטין את האחריות לאיכות ההוראה.
הנחת היסוד של מרצים רבים כיום היא: אם לא הבנת אותי, יש לך בעיה. לך תעשה אבחון! תראה, כל השאר הבינו! כבר אי אפשר לשאול את המרצה כאשר אתה לא מבין. אתה מפריע לשאר הסטודנטים שכבר 'טיפלו' ב 'בעיות' שלהם, ונוטלים 'ריטלין'. הלחץ המטורף, שהמערכת כופה על התלמידים, מניע אותם לפנות לשיטות מטורפות כדי 'לעבור' מבחן. ההקלות שסטודנטים אחרים מקבלים לאחר אבחון נותנות להם יתרון לא הוגן מול האחרים. המבחן הפסיכומטרי הפך להיות בדיחה עלובה. מי שלוקח ריטלין מקבל ציון גבוה יותר. גם לוקחים ממך כסף, וגם מחנכים אותך לרמות.
 
השקר והנזק שבאבחון
התופעות, שמגדירות הפרעת קשב, חופפות לתופעות של חוסר הבנה ובלבול המתלוות ללמידה תחת לחץ.
במהלך האבחון, באמצעות מבחנים שמוצגים כמדעיים, גורמים לסטודנט לחשוב, שמשהו אצלו לא בסדר. הוא עשוי להשתכנע, לפקפק ביכולותיו, ולהאמין כי הוא נחות. בהיעדר עזרה חלופית, הוא פונה לרופא לקבל מרשם לריטלין או קונצרטה. ברור שהקושי ללמוד לא מעיד על בעיה במוח. במיוחד אם הקושי איננו בכל המקצועות. כדי לקבל הקלות צריך רק לשלם כסף. אין בעיה לזייף הפרעת קשב וריכוז, או ליקוי למידה. אין שום ממצא רפואי שבודקים. כיון שהאבחון הפסיכיאטרי לא מבוסס על בדיקת מוח של התלמיד, נכון יותר להתייחס לאבחנה כזו כאל ניחוש והכפשה.
 שיפור הלמידה במקום סמים מזיקים
 א. 'ללמוד כיצד ללמוד', מסתבר שאפשר לעשות זאת כמו שלומדים בישול או נהיגה.
פתאום למידה הופכת לדבר שנעשה בקלות. פתאום אתה נהנה ללמוד, ואתה רגוע בהרבה.
אם אתה לא באמת יודע ללמוד אתה עלול להתעייף במהלך הלמידה. להרגיש אטום, כאשר 'שום דבר לא נכנס' במהלך השיעור.לא תמיד להבין, ולכן כל הזמן לדחוס לזיכרון, אבל לשכוח. להיות מתוסכל מהקצב המהיר. להרגיש לחוץ כל הזמן. להשתעמם, להתגעגע לסיגריה או למקרר בשעה שאתה לומד. וכו'.
ב. לחץ נפשי, מתח, חרדה, בעיות שינה, חוסר ביטחון, עצבנות, מחשבות טורדניות, דאגות: אם הופיעו או התגברו במהלך הלמידה, יפחתו או ייעלמו כאשר הלמידה תהפוך להיות פשוטה. הפתרון שהפסיכיאטר ימכור לך יהיה ליטול סם זה או אחר, אולם זה, עם הזמן, רק יגביר את הקשיים, כיון שסמים מחמירים בהדרגה את מצבו של המשתמש בהם.
אם היית חרד לפני שהתחלת ללמוד, תמצא עשרות שיטות לא מזיקות להירגע מאשר ליטול תרופות הרגעה.
 ובינתיים:
הישמר ממי שמנסה לרפות את ידיך ולומר שאתה תלמיד איטי, או לא בקצב. דאג לאכול מספיק חלבונים, קח ויטמינים מסוג B ו-C במיוחד, היה מעט יותר פעיל מבחינה גופנית, דאג לישון מספיק, הימנע מלצרוך סמים. הכללים האלה שומרים אותך יציב וצלול, ומונעים ממך להתפזר.
מקווה שהצלחתי לעזור קצת, אם לא, אל תהסס להיעזר בי! בהצלחה!
 אילן סלומון,
רוקח, יועץ
054-5481939
אין לי התנגדות עקרונית לרפואה אמיתית
 יש לי התנגדות לנפנוף במחקרים אינטרסנטיים כדי לקדם טענות, שאין להן קשר לרפואה. זוהי עובדה, שכמעט כל תלמיד שלא מתרכז בשעת למידה, מאובחן בסופו של דבר כבעל הפרעת 'קשב וריכוז'. זו לא בעיה להדביק כמעט לכל ילד את ההגדרה הכוללנית הזו. זה מאד שטחי. אם יש לפחות עשר סיבות שונות לחוסר ריכוז בשעת למידה, ואם לא מודדים את המוח של הנבדק, איך אפשר לטעון בהחלטיות מדעית, שהוא סובל מהפרעה פסיכיאטרית גנטית, וחייב לקחת סמים כדי לטפל בזה. איש מקצוע הגון, ינסה תמיד להפנות את הנבדק קודם לקבלת כלים שאינם מזיקים, שיגבירו את יכולותיו, וישאיר את הסמים בצד בגלל הנזק המצטבר שלהם. הוא לפחות לא ייאש את האדם, בכך שבטון החלטי ובחלוק לבן, יודיע לו שמשהו במוח שלו חריג, ובודאי יחמיר, אם לא יטפל בו. המסקנה ש 'זה יחמיר', ומסקנות מבהילות דומות ('הוא יהיה פושע', 'הוא ייטול סמים' (הוא כבר נוטל, ריטלין), 'הוא יעשה תאונות דרכים') הוזמנו במחקרים, שהשתמשו בנבדקים, שאובחנו בעצמם באותה שיטה שרירותית, שהוזכרה לעיל. זו הגדרה מעגלית, זה לא מדע. כמו כן, אם האבחון מחליט שאין לו הפרעת קשב (זה כמעט לא קורה), למה המאבחן ממליץ לו, בכל זאת, לנסות סם מסוכן, כדי שיגלה מאוחר יותר, שנגרם לו נזק, שלא הוזהר מפניו.
התוצאה של כל זה היא שאחוז נוטלי הריטלין בבתי הספר בארץ מגיע לעיתים אפילו ל50% בכיתה אחת של חינוך רגיל. הרבה יותר מאשר 10% האחוז באוכלוסיה, שזה המכסימום, שקבעו הקיצוניים שבפסיכיאטרים. אחוז נוטלי הריטלין כל כך שונה בין בתי הספר, שברור שזה קשור לגישה החינוכית באותם בתי ספר, ששולחים כל כך הרבה ילדים לאבחון, או לנוירולוגים ופסיכיאטרים חסידי ריטלין, המתגוררים באותו אזור. לפי סטטיסטיקה שלי, אחוז הריטלין בבתי הספר גבוה יותר באזור באר שבע, בפתח תיקוה, רמת אביב, בת ים, חולון, רמלה, בית שמש, בקיבוצים, ובאזורים שיש בהם ריכוזי עולים מרוסיה או מאתיופיה (שהרי מחסום השפה, גם הוא גורם לקשיי הקשבה, שמתפרשים גם הם, למרבה הצער, כ 'הפרעת קשב'). 
אילן סלומון | טיפול טבעי לנפש, לפני שנוטלים תרופות | 054-5481939 | ilansalom@gmail.com








 
לייבסיטי - בניית אתרים